החוויות של היום הם הזיכרונות של מחר – 24 שעות של ניתוק ושלווה ברמת הגולן

איזה מזל שיש אירועים בחיים שגורמים לנו לעצור את הטירוף היומיומי, להסתכל על כל המתנות שיש לנו, 

להגיד תודה ולרצות לצבור עוד חוויות למאגר הזיכרונות המשותף עם האהובים שלנו.

אירוע כזה הוא יום ההולדת של טומי, בעלי, החבר הכי טוב שלי ואהבת חיי, 

שחגג בסוף השבוע יום הולדת באחד המקומות המדהימים בעולם אם תשאלו אותי. 

עם כל מה שהספקנו לעבור ביחד, אין יום הולדת שלו שאני לא זוכרת. 

כל שנה אני מפיקה לו משהו מיוחד כי זה חשוב בעיני. 

החוויות האלה הופכות אחר כך לזיכרונות וזה מה שאנחנו נשארים איתו בחיים. 

זיכרונות טובים ומתוקים שעושים לנו טוב בלב, גם ברגעים מאתגרים.

אז הפעם לקחתי אותו ל-24 שעות של ניתוק לגוף ולנפש, שאתן מאמינות לי שלא היו לנו כבר יותר משנה וחצי? 

עם מגפת הקורונה, ניהול העסק והגוזל הקטן שיש לנו בבית, לא היה לנו זמן זוגי משותף, 

כבר הרבה יותר מידי זמן וזה מטורף, כי אין דבר שיותר חשוב מזה לזוגיות.

אז איפה היינו ומה עשינו? 

אני מביאה לכן את כל ההמלצות הכי אותנטיות שלי, 

אם אי פעם תרצו לארגן לכן סופ"ש זוגי עם בן הזוג או עם חברות:

התחלנו בטיול לעין קיניא, כפר דרוזי שהוא פנינה תיירותית ברמת הגולן, על מורדות רכס החרמון, עם נוף היסטרי ויותר מ-40 (!) מעיינות שנובעים בתחומו.

עצרנו לאכול בפפינו פיצה בר שממוקמת בלב הכפר, מסעדה קטנה וקסומה עם אוכל מעלף, מול אחת מנקודות הנוף הכי יפות באזור החרמון.

נסענו לכיוון הישוב הכפרי נמרוד, הישוב הגבוה ביותר במדינת ישראל, שגרות בו רק שש משפחות אמיצות בלבד!

ישנו במקום שנקרא "הטירות הנעות ברוח", מקום מושלם מעל העננים, עם נוף עוצר נשימה, טבע עוצמתי, פינוקים שאין דברים כאלה ואווירה של חו"ל.

המשכנו לטייל בעין חרמון, מקום מטריף על צלע הר, שיש בו בריכת בטון מלאה במים, שצופה אל נופי החרמון ההרריים.

לארוחת ערב הזמנו אלינו את השף הפרטי המוכשר אוהד שיטרית, שהכין לנו ארוחת ערב של 6 מנות אל מול השקיעה. 

היה טעים שאין לתאר, עם חומרי גלם טריים הישר מרמת הגולן.

בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר מדהימה שבעלת המקום המקסימה הכינה עבורנו

ויצאנו לטיול רכיבה על סוסים במרום גולן.

בהמשך, טיילנו עוד קצת, בפסגת הר בנטל, שהיא באמת אחת מנפלאות הבריאה עם נוף מרהיב ועוצר נשימה.

סיימנו בפיקניק אחד הטובים שאי פעם אכלנו, שנקרא הטובים של שפרה, שהכינה לנו מטעמים מטורפים, אוכל מענג מחומרי גלם מקומיים שהוא ממש יצירת אמנות.

וזהו, חזרנו הביתה.

היה כיף, הטבע שספגנו מזין את הנשמה, המקום המבודד שהיינו בו היה על גבול המדיטציה, עם ניתוק אמיתי שבאמת קשה להשיג ביום יום. 

הנופים שראינו רק גרמו לנו להיזכר ולהעריך עוד יותר את ארץ ישראל הקטנה והמטריפה שלנו והאוכל... 

חוויה רב חושית שהחזירה אותנו לשגרה בכוחות מחודשים ואנרגיות מטורפות, מלאי אהבה והודיה על מה שיש לנו בחיים.

הפסקות כאלה, הן לא בגדר המלצה. הן בגדר חובה! 

תארגנו לכן סופ"ש כזה מידי פעם ותראו איך החיים שלכן נהיים יותר ורודים.

אוהבת,

ליז.