ספיישל ליום האישה: השושלת הנשית שלי – מה למדתי משושלת של נשים חזקות ועוצמתיות

יום האישה השנה מרגש בשבילי במיוחד, כי זו פעם הראשונה שאני אמא לשניים ופעם ראשונה שאני אמא לבת. 

חשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה בשבילי להסתכל אחורה ולהיזכר בשושלת של נשים מדהימות וחזקות שגידלו אותי, 

שהפכו אותי למי שאני ושאם אהיה בת מזל מספיק, אוכל להעביר גם הלאה את העוצמות המטורפות שהן העניקו לי.

 

סבתא, סימי

ראשונה אני רוצה להתחיל עם סבתא שלי, מימי. 

סבתא שלי הייתה הבסיס היציב של חיי, שנים רבות מהילדות שלי ביליתי אצלה ותמיד היא העניקה לי מעצמה מכל הלב והנשמה.

סבתא שלי הלביאה גידלה 8 ילדים ו-27 נכדים והיא תמיד הייתה העוגן היציב והחזק שלנו. 

אני ומאור גדלנו אצלה בבית חלק גדול מהילדות שלנו והילדות אצלה, הזיכרונות, הריחות והטעמים הנדירים צרובים לי עד היום בנשמה.

אין צהריים שלא היה אצלה סיר חם, טעים ומזין. תמיד היא דאגה לכולם, שימחה את כולם והאכילה את כולם. 

האוכל שלה זה הדבר היחיד ממנה שלא עבר אליי. לבשל ולהיות כל היום במטבח – זו לא אני וזו גם לא תהיה.

אבל אהבת חינם, ראיית הטוב ולב פתוח – זה החינוך שקיבלתי ממנה וזה הושרש אצלי עמוק בנשמה. 

תמיד היא אמרה לי: עושים לך רע – תחזירי טוב וזו ברכה שאני שומעת בראש שלי עם הקול שלה, עד היום.

גם כשהתבגרתי, הרבה מהחרדות והמשברים שחוויתי היו לידה ולפעמים היא הייתה היחידה שידעה וששיתפתי. 

ברגעים הכי קשים שלי, הייתי מסתכלת עליה ועל החוזק שבה, שואבת ממנה אנרגיות, חולמת להיות כמוה ומתחזקת. 

היא הייתה גדאית, אישה מדהימה וחזקה ברמות. 

4 שעות אחרי שטומי הציע לי נישואים – היא נפטרה. רק אז היא נרגעה ואמרה שהיא יכולה סוף סוף לנוח.

אמא, חווה

אני חייבת להרים לאמא שלי כי אין עליה בעולם הזה. 

אישה גדולה מהחיים, כולה אור, אהבה ונתינה והקשר שלנו ממש מיוחד, אבל רק היום שאני אמא, אני מבינה ומעריכה את אמא שלי הרבה יותר. 

איך היא גידלה אותנו, באהבה ובמסירות. 

איך היא התמודדה כמעט לבד, עם שני ילדים קטנים וצמודים. איך היא הכילה אותנו באהבה, עם כל הקשיים שלנו.

ההורים שלי עברו גירושים לא פשוטים ולמרות כל מה שהיא חוותה, היא נשארה לביאה חבל על הזמן. 

תמיד היא הייתה שם עבורנו, בחולי ובבריאות, בשמחה ובעצב... היא הכילה הכל וניצחנו הכל, ביחד. 

האהבה שהיא הרעיפה עלינו בלי סוף נתנה לנו את הביטחון שהכל יהיה בסדר לא משנה מה, שאנחנו ביחד ושזה מה שחשוב. 

ההקשבה, ההבנה והתמיכה שהיא העניקה לי לאורך כל חיי, יצרו אצלי תחושת שייכות עמוקה, לקשר שלנו, לבית שלנו ולמשפחה – שהיא הלב שלי.

מאמא שלי קיבלתי את הלב הפתוח, את הנתינה האין סופית ואת היכולת לפרגן ולהעצים אחרים. 

אין נתינה כמו של אמא שלי, את כל הבניין היא הייתה מאכילה ואנחנו מדברים על בניין של 7 קומות, כן? 

ועד היום אמא שלי מעצימה אותי. בכל בוקר, כשאני שומעת את הקול שלה בטלפון והיא מברכת אותי – אני בשיא שלי. 

כשאני מרגישה אותה איתי, זה כאילו שהשמש זורחת ממני. 

ההשפעה שלה עליי עדיין היא עצומה והאנרגיה שלה תמיד שומרת עליי, גם מרחוק.

חמותי, סילביה

סילביה היא אישה נדירה ומעוררת השראה. 

היא מפוצצת בשמחת חיים ולעולם לא מראה שבירה. 

יש בה עוצמות מטורפות והיא חזקה בשביל הסביבה הקרובה שלה.

אחרי שראיתי איך היא התמודדה עם המשבר הקשה של האובדן של בעלה ואיך היא שמרה על המשפחה, 

גיליתי איזו אישה היא ואת העוצמות שיש בה, זה רק עשה אותי אישה יותר חזקה.

אני מודה לה על מי שהיא, על זה שהיא הביאה את בעלי לעולם ושבזכותו אני חלק מהמשפחה המדהימה הזו. 

היא קיבלה אותי לתוך המשפחה שלה בלב פתוח והלב שלי והלב שלה מיד התחברו. 

היום, היא תמיד שם בשבילי וזה ממש לא מובן מאליו. 

אני אוהבת אותה כמו אמא שניה ויש לי מזל גדול שהיא בחיי.

אני, ליז

אז מי אני בזכות השושלת הנשית שלי תגידו לי? אני לא רוצה לדעת מי הייתי בלעדיה.

היום, אני מלאת באהבת חינם ואני מודעת לזה ושלמה עם זה. 

אחד הדברים שהכי חשובים לי בעולם, זה להיות אדם חיובי, וזה רק בזכותן.

בכל פעם שמגיע לי השלילי לראש, אני מוצאת דרך להתמודד, להפוך אותו לחיובי, להפוך אותו לפרגון ולהעצמה. 

אני אוהבת להעצים נשים ואוהבת לפרגן, בחינם.

אני אוהבת לראות את הטוב שבכל אדם, כי לקחתי את הטוב מכל אחת מהנשים החזקות שבחיי ועכשיו זו המשימה שלי, 

להיות הגרסה הכי טובה של עצמי, עבורן.

כולן חיות יום יום בתוכי ואני אוהבת אותן ומוקירת תודה עליהן מאוד.

הבת שלי, מיה

מיה היא המשך השושלת הנשית שלי. 

הייתי רוצה שהיא תהיה ילדה שמחה ומאושרת, 

ששמחת החיים תהיה חלק משמעותי בחיים שלה ושהיא תהיה מלאה בחום ואהבה. 

שהיא תראה רק את הטוב שבאנשים, כי זו הדרך היחידה לנצח את כל המשברים.

אבל מעל הכל, שהקדוש ברוך הוא יסלול עבורה, את הדרך שהכי המדויקת לה.

הלוואי שסבתא שלי הייתה מכירה אותה. 

אני מבטיחה לנסות להעביר לה, את כל הדברים הטובים שהיא, אמא שלי וחמותי הורישו לי, 

כמו להסתכל תמיד על הטוב ועל השמח ותמיד למצוא את הטוב בכל דבר, 

בתקווה והיא תעביר את זה הלאה, להמשך השושלת הנשית שלה.

ברגעי משבר – התחברי לשושלת הנשית שלך

לכל אחת מאיתנו, יש את מסע החיים שלה, שהיא צריכה לעבור. 

אפשר לנסות לכוון אותו, כמה שיותר טוב, אבל ברור שלא הכל יהיה תמיד מושלם.

אני חושבת, שאם ברגעי משבר, נסתכל לאחור וננסה להתחבר לשושלת הנשית שלנו, 

ניקח את הטוב שבכל אחת מאימותינו, נוכל לראות את הטוב שיש לחיים האלה להציע ונתחזק.

גם אני עברתי ועדיין עוברת את המסע הפרטי שלי. 

החל מילדות לא פשוטה, גירושים כואבים של ההורים, חרדות בגיל צעיר, 

הצלחה עסקית מטורפת ואז פשיטת רגל כואבת... המסע שלי לקח שנים והוא עדיין נמשך. 

שנים של למידה, של חקירה ושל התבוננות פנימה וזה אף פעם לא נגמר.

אבל בהתבוננות אחורה, לא הייתי מי שאני, בלי הנשים העוצמתיות והחזקות שבחיי. 

ברגעים הכי קשים שלי, תמיד חשבתי מה אני יכולה לקחת מהן, 

איך החוזק שלהן יכול לחזק אותי ואיך ההתמודדות שלהן עם החיים שלהן, יכולה לעורר בי השראה.

לכל אחת מאיתנו יש נשים חזקות בחיינו. צריך רק לבחור להתחבר אליהן ולא להישאר עם הקשיים שלנו לבד.

אז ביום האישה הזה, אני מזמינה אותך, להתחבר לשושלת הנשית שלך, 

בין אם מדובר במשפחה שלך או בנשים החזקות והעוצמתיות שבחייך. 

להרים את עצמך, להתחבר לצד הנשי שלך, לפרגן לנשים ולשאוב השראה מנשים אחרות.

כי אין חוויה מרגשת ומעצימה יותר, מלהסתכל על הנשים שהיו פה לפניי, 

הנשים שיהיו פה אחריי והנשים שנמצאות פה כרגע, איתי בחיי, 

ולהיטען מהן באנרגיה נשית חזקה, של אהבה ושל העצמה נשית, אוהבת ומפרגנת.

לחיי הנשים החזקות בחיי, אתן יודעות מי אתן.